יום חמישי, 1 במרץ 2012

העבודה של מעיין מרריו

מקורות מידע :
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D#.D7.A2.D7.9C.D7.99.D7.99.D7.AA_.D7.90.D7.91.D7.A9.D7.9C.D7.95.D7.9D_.D7.91.D7.97.D7.A6.D7.A8_.D7.94.D7.9E.D7.9C.D7.9B.D7.95.D7.AA
http://tora.us.fm/tnk1/nvir/jmuelb/avjlom_hds.html
http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=13191

שם: מעיין מרריו
דמות שבחרתי: אבשלום
ראיון עם הדמות :
1. אני אדם מפונק, בעל אגו גדול, גברי,יפה תואר,חכם,ערמומי ולא צנוע.
הילדות השפיעה עליי בכך שגדלתי כבן של מלך והתרגלתי לקבל הכול מהר במזומן ובלי להשקיע כלל מאמץ וזה מה שגרם לי להיות מפונק.
בנוסף לכך דוד אבי הוא לוחם, איש צבא שהביס את גלית בילדותו והביס עוד הרבה אחריו ואני חושב שרציתי להיות כמו אבא שלי, וזה מה שבעצם גרם לי להתנהג באלימות ולתכנן את רצח אחי החורג אמנון שאנס את אחותי.
2. האירועים המכוננים בחיי הם :
א. המרד- את המרד התחלתי משני סיבות:
1) רציתי למלוך
2) רציתי להתנקם באבי על כך שלא עשה כלום למרות שידע על כל מה שקשור לאונס אמנון את אחותי.
המרד התחיל בחברון כאשר אספתי את אנשי ואיתם עליתי לירושלים, שם ניסיתי להסיט את העם נגד אבי. עמדתי ליד בית הדין ואמרתי שאבי לא עושה משפט צדק, וכל העם מוזמן לגשת אליי ולהישפט משפט הוגן ללא העדפה.
בנוסף לכך בירושלים הייתי עם הפילגשות של אבי ובכך קראתי על אבי ועל מלכותו תיגר.
שמואל ב' פרק ט"ו
א וַיְהִי, מֵאַחֲרֵי כֵן, וַיַּעַשׂ לוֹ אַבְשָׁלוֹם, מֶרְכָּבָה וְסֻסִים; וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, רָצִים לְפָנָיו. ב וְהִשְׁכִּים, אַבְשָׁלוֹם, וְעָמַד, עַל-יַד דֶּרֶךְ הַשָּׁעַר; וַיְהִי כָּל-הָאִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה-לּוֹ-רִיב לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לַמִּשְׁפָּט, וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם אֵלָיו וַיֹּאמֶר אֵי-מִזֶּה עִיר אַתָּה, וַיֹּאמֶר, מֵאַחַד שִׁבְטֵי-יִשְׂרָאֵל עַבְדֶּךָ. ג וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם, רְאֵה דְבָרֶיךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים; וְשֹׁמֵעַ אֵין-לְךָ, מֵאֵת הַמֶּלֶךְ. דוַיֹּאמֶר, אַבְשָׁלוֹם, מִי-יְשִׂמֵנִי שֹׁפֵט, בָּאָרֶץ; וְעָלַי, יָבוֹא כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר-יִהְיֶה-לּוֹ-רִיב וּמִשְׁפָּט--וְהִצְדַּקְתִּיו. ה וְהָיָה, בִּקְרָב-אִישׁ, לְהִשְׁתַּחֲוָֹת, לוֹ; וְשָׁלַח אֶת-יָדוֹ וְהֶחֱזִיק לוֹ, וְנָשַׁק לוֹ. ווַיַּעַשׂ אַבְשָׁלוֹם כַּדָּבָר הַזֶּה, לְכָל-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-יָבֹאוּ לַמִּשְׁפָּט, אֶל-הַמֶּלֶךְ; וַיְגַנֵּב, אַבְשָׁלוֹם, אֶת-לֵב, אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל. {פ}
ז וַיְהִי, מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם, אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת-נִדְרִי אֲשֶׁר-נָדַרְתִּי לַיהוָה, בְּחֶבְרוֹן. ח כִּי-נֵדֶר נָדַר עַבְדְּךָ, בְּשִׁבְתִּי בִגְשׁוּר בַּאֲרָם לֵאמֹר: אִם-ישיב (יָשׁוֹב) יְשִׁיבֵנִי יְהוָה יְרוּשָׁלִַם, וְעָבַדְתִּי אֶת-יְהוָה. ט וַיֹּאמֶר-לוֹ הַמֶּלֶךְ, לֵךְ בְּשָׁלוֹם; וַיָּקָם, וַיֵּלֶךְ חֶבְרוֹנָה. {פ}

ב. רצח אחי אמנון- אמנון אחי חשק באחותי תמר ובעזרת יהונדב בן שמעה הוא תכנן את האונס שלו את תמר.
לאחר האונס הוא זרק את אחותי לקרשים, לא לקח כלל אחריות ולא הביע חרטה. בעקבות זאת התמלאתי זעם ולבסוף החלטתי לרצוח אותו בגלל מה שעשה לאחותי ובגלל שאני אמור להיות יורש העצר הבא אחריו.
שמואל ב' פרק י"ג
כח וַיְצַו אַבְשָׁלוֹם אֶת-נְעָרָיו לֵאמֹר, רְאוּ נָא כְּטוֹב לֵב-אַמְנוֹן בַּיַּיִן וְאָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם הַכּוּ אֶת-אַמְנוֹן וַהֲמִתֶּם אֹתוֹ--אַל-תִּירָאוּ: הֲלוֹא, כִּי אָנֹכִי צִוִּיתִי אֶתְכֶם--חִזְקוּ, וִהְיוּ לִבְנֵי-חָיִל. כטוַיַּעֲשׂוּ נַעֲרֵי אַבְשָׁלוֹם, לְאַמְנוֹן, כַּאֲשֶׁר צִוָּה, אַבְשָׁלוֹם; וַיָּקֻמוּ כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְכְּבוּ אִישׁ עַל-פִּרְדּוֹ--וַיָּנֻסוּ. ל וַיְהִי, הֵמָּה בַדֶּרֶךְ, וְהַשְּׁמֻעָה בָאָה, אֶל-דָּוִד לֵאמֹר: הִכָּה אַבְשָׁלוֹם אֶת-כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְלֹא-נוֹתַר מֵהֶם אֶחָד.
ג. פגישתי הקרה עם אבי דוד – לאחר הרצח ברחתי לגשור למשך שלוש שנים וכשחזרתי לירושלים אבי לא דיבר עימי שנתיים.
לאחר חמש שנים שלא ראיתי את אבי נפגשתי איתו לראשונה והפגישה הייתה מאוד קרה וכך גם החיבוק של אבי. מרגע זה הבנתי שאני צריך למרוד באבי ולהיות המלך הבא במקומו.
שמואל ב' פרק י"ד
כח וַיֵּשֶׁב אַבְשָׁלוֹם בִּירוּשָׁלִַם, שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ, לֹא רָאָה. כט וַיִּשְׁלַח אַבְשָׁלוֹם אֶל-יוֹאָב, לִשְׁלֹחַ אֹתוֹ אֶל-הַמֶּלֶךְ, וְלֹא אָבָה, לָבוֹא אֵלָיו; וַיִּשְׁלַח עוֹד שֵׁנִית, וְלֹא אָבָה לָבוֹא. לוַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו רְאוּ חֶלְקַת יוֹאָב אֶל-יָדִי, וְלוֹ-שָׁם שְׂעֹרִים--לְכוּ, והוצתיה (וְהַצִּיתוּהָ) בָאֵשׁ; וַיַּצִּתוּ עַבְדֵי אַבְשָׁלוֹם, אֶת-הַחֶלְקָה--בָּאֵשׁ. {פ}
לא וַיָּקָם יוֹאָב, וַיָּבֹא אֶל-אַבְשָׁלוֹם הַבָּיְתָה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, לָמָּה הִצִּיתוּ עֲבָדֶיךָ אֶת-הַחֶלְקָה אֲשֶׁר-לִי בָּאֵשׁ. לב וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-יוֹאָב הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר בֹּא הֵנָּה וְאֶשְׁלְחָה אֹתְךָ אֶל-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, לָמָּה בָּאתִי מִגְּשׁוּר--טוֹב לִי, עֹד אֲנִי-שָׁם; וְעַתָּה, אֶרְאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאִם-יֶשׁ-בִּי עָוִֹן, וֶהֱמִתָנִי. לג וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיַּגֶּד-לוֹ, וַיִּקְרָא אֶל-אַבְשָׁלוֹם וַיָּבֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ עַל-אַפָּיו אַרְצָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ; וַיִּשַּׁק הַמֶּלֶךְ, לְאַבְשָׁלוֹם. {ס}

3. רגע השיא בעיני היה עלייתי לשלטון מפני שברגע זה בעצם אני הייתי זה שקובע,זה שמחליט,זה שעושים בשבילו, היה לי כוח עצום וקיבלתי כל מה שרציתי רק בנקישת אצבע. אחזתי בשלטון ע"י דרכים דיפלומטיות. הוכתרתי למלך בחברון והזמנתי את כל העם לטקס ההמלכה, דבר זה הראה את כישוריי החברתיים ליצור קשרים סבוכים.
בחרתי בזקני עם ישראל ללוות אותי בהכתרתי על מנת שירגישו שהפעם יקום מלך שייתן להם יותר זכויות הרי דוד לקח מהם המון זכויות שהיו להם בעבר, בתקופות ישנות לזקני העם הייתה השפעה ואבי חסך זאת מהם, ולכן מן הסתם שהם יתמכו בי.
4. רגע השפל בעיניי היה המרד באבי מפני שבעצם בגדתי באבי שגידל אותי כל ימי חייו, במקום לכבד אותו רציתי להשפיל אותו ולעלות לשלטון על חשבון אבי. בנוסף לכך דבר זה הביא למותי. כבנו של המלך אני אמור להוות דוגמא לשאר אנשי העם ובמקום זאת אני עברתי על עבירה חמורה בתורה שהיא "כבד את אביך ואת אמך". ניתן לציין שזה היה יכול להיות רגע השיא בחיי אילו לא הייתי פזיז ומקשיב לעצת חושי המטעה, שלכאורה גרמה לי להרגיש טוב יותר ומנצח יותר מפני שעל פי עצתו, הייתי הרבה יותר במרכז והרבה יותר חשוב משאר העם במקום להקשיב לעצת אחיתופל שהייתה עצה ממש טובה והיו לה סיכויים רבים להצלחה.
5. שאלתי לאבשלום היא : האם אתה מביע חרטה ומצטער על המרד ? אם כן מה הייתה עושה במקום למרוד באביך ?
תשובת אבשלום :
אני מצטער לחלוטין על המעשה המטופש והנבזי שעשיתי, זאת הייתה טעות חיי למרוד באבי למרות שלא עזר לי כשהייתי צריך אותו, ולא תמך בי כשחזרתי אלא עמד בצד ושתק. המרד היה מעשה מטופש מכל הבחינות הרי אבי בן אדם מכובד הרבה יותר ממני, מלך ישראל שהציל את עמו מספר פעמים, הביס את גלית ועשה עוד המון דברים משמעותיים בחייו, מגיע לו כבוד עצום מכל אנשי העם ואני הייתי צריך לנהוג אחרת הרי זהו אבי והוא המלך, הוא מולך גם עליי ואני גלמוד לידו.
לפי דעתי, הייתי צריך לשים את האגו בצד, לחשוב על מעשי לא פעם ולא פעמיים הרי למרוד במלך שהוא אביך זה מעשה חסר כל אחריות והאמת היא שגם לא ממש בר השגה. אני חושב שהייתי צריך לגשת לאבי וראשית להתנצל על רצח אמנון, שהיה מיותר.
לאחר מכן הייתי מבקש ממנו שיקבל אותי בחזרה כבן משפחה, המלוכה לא מעניינת אותי אלא רק סליחתו ומחילתו כלפיי, רציתי להרגיש שוב שייך הרי לאחר הרצח הרגשתי כאילו אני כבר לא הבן של דוד שכעס עליי ובמקום לבוא ולנחם אותי ולתמוך בי, הוא לא רצה לראותי וזה נתן לי הרגשה שאני נהגתי מאוד לא בסדר ולא מגיע לי להיות חלק ממשפחת המלוכה. דבר נוסף שהוסיף להרגשתי הרעה הוא שאני הוא זה שיזם את הפגישה עם אבי, וגם כשנפגשו הרגשתי שהוא לא מחבק אותי מאהבה אלא בגלל שהוא חייב וזאת לאחר שהפעם האחרונה שהתראינו הייתה לפני 5 שנים.
6. דברים שהייתי מייעץ לאנשים בשנת 2012 :
• כבד את אביך ואת אמך – כיום יש המון בעיות של נערים וילדים שלא מכבדים את הוריהם. מניסיון חיי, מה שבעצם גרם למותי הוא המרד שנבע מכך שלא כיבדתי את אבי, זלזלתי בו השפלתי אותו ונעשנתי על כך, זהו חטא חמור בתורה ולכן חשוב מאוד שהילדים של היום יכבדו את הוריהם בטוב וברע, בנוסף לכך ההורים תמיד ידברו מניסיון , וירצו רק בטובתך לכן אני ממליץ להקשיב להם ולכבד את דעותיהם כי הם מבינים יותר מכם.
•לא להיות עם אגו גדול- אני יודע שזה קשה, אבל זה מאוד יקל על החיים של כולם, אגו רק פוגע בקשרים חברתיים וגורם לאנשים אחרים לא לאהוב אותך ואף לשנוא אותך. אסור להיות שחצן בחיים, צריך להיות צנוע וגם אם יש לך מעלות חשוב לא להשוויץ בהם אלא להודות לקב"ה שהעניק לך תכונות אלו.
7. תכונות שונות- אבשלום לא מכבד את הוריו, ולעומתו אני מכבד את הורי, עוזר בכל מה שהם מבקשים וגם כשאני כועס עליהם, אני לא מורד בהם.
אבשלום הוא סכסכן לעומתי, אני משתדל כמה שפחות לדבר בלשון הרע על אנשים ולסכסך בין אנשים.
אבשלום מפונק ואני לעומתו מסתפק במועט וגם כשאני מקבל דברים שאני רוצה אני לא משוויץ בהם ומשחק באגו שלי כמוהו.
תכונות דומות- עומד על שלו, גם אני כמו אבשלום אוזר את האומץ כשצריך, ועומד על שלי, לא מוותר על האידיאולוגיה שלי וכמשהו ממש חשוב לי אני אאבק עליו ולא אוותר.



8.

בחרתי בתמונה זו מכיוון שהיא משקפת לפי דעתי את זה שאבשלום הרגיש קטן, ובמקום להיקבר בקבר הגדול שבנה לעצמו,הוא מת כאיש קטן (ראו יחס בין גודלו של אבשלום לבין גודל העץ).







9. אבשלום,אבשלום\מעיין מרריו
אבשלום, אבשלום איש מאוד נאה.
את אבק הכוכבים שמשאיר האגו שלו
צריך לנקות עם מטאטא ויעה.
אבשלום, אבשלום רוצה להיות המלך
הוא רוצה נקמה, לא משנה באיזו דרך.
אבשלום, אבשלום בטוח בעצמו
הוא רוצה לשלוט בדוד ועמו
אבשלום, אבשלום בלילות הוא חלם
איך שניצח את אביו, שמולו נלחם.
אבשלום, אבשלום אם רק היה יודע
שאין לי סיכוי בכלל,ומצבו מייגע.
הוא היה מפסיק, ללא ספק
ובכוחו של דוד לא היה מפקפק
אבשלום,אבשלום בנה לו קבר
ולבסוף מת, אך לא כמו גבר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה