הדמות של דויד המלך
התלמיד המגיש: שי רבאני
עבודה זו מוגשת למורה: רוני קלדרון
עבודה זו במסגרת שיעורי: תנ"ך
כיתה: ט-7
מועד ההגשה: 29.2.2012
קישורים לדמות דויד:
1. את רוב ילדותי הייתי מעביר בעבודת רעיית צאן, הייתי נוהג להשגיח על הכבשים והטלאים של אבי בזמן שהיו רועות במרעה, לעיתים הייתי נאלץ להתמודד עם חיות טרף שרצו למלא את קיבתם בעזרת הכבשים שלי, אך לדבר זה לא אפשרתי, הייתי נלחם בגבורה ואמונה נגד החיה הנוראה על מנת להציל את הכבש האומלל ממלתעותיה. בגלל הסיבה שבצעירותי הייתי רועה צאן הדואג לכל שה ושה שהיה נמצא תחת חסותי רכשתי כושר מנהיגות שאפשרה וסייעה לי להתמודד בעוד היותי מנהיג על כל שבטי ישראל. אומץ הלב, הגבורה והאמונה שרכתי בזמן ילדותי שהייתי רועה צאן תחילה סייעה לי במלחמה נגד הענק גולית, "המכונה האנושית" שהפחידה את בני עמי וזלזלה בהם על כך שעמה, עם הפלשתים ינצחו את בנ"י ללא כל מאמץ קשה. אני שלא הייתי מוכן לזה שיפחידו וידברו אל עמי בצורה כה מזלזלת רכשתי אומץ רב והייתי מוכן להתייצב מול "המכונה האנושית", אני יודע שניצחתי בזכות האמונה החזקה שלי בה', ובבטחה ששררה בליבי שכמו שהוא הגן עליי בזמן שנלחמתי נגד חיות הטרף שאיימו לטרוף כבשים מצאני אז גם כאן בקרב נגד הענק גולית הוא ישמור עליי ולא יאכזב אותי. בזכות כושר המנהיגות שרכשתי בעבודות בילדותי, הצלחתי למלוך ולשלוט על שבט יהודה בצורה די טובה, הייתי יודע לדאוג לאנשים ומה לעשות במצבי מצוקה. כמספר שנים לאחר מלוכתי על שבט יהודה בנ"י ראו בי כמנהיג דגול ועל כן הם ביקשו ממני למלוך גם עליהם. אני דויד בן אדם שאכפת לו מכל ישראלי וישראלי הסכמתי לבקשה של עמי והומלכתי למלך על כל ישראל. המלוכה על כל ישראל הייתה קשה ומייגעת אך הכישרון שרכשתי בצעירותו סייע לי להתגבר על כל המכשולים ולשלוט על כל בנ"י כמו שצריך.
2. כידוע לכולם בפעם הראשונה שבה הופעתי בפרהסיה לידי כל בני ישראל הייתה היאבקותי עם גולית "אויב מספר אחת של בנ"י". באותה תקופה שבה הייתי עוד נער צעיר השומר על צאן משפחתו, בנ"י היו נתונים תחת מתקפה אדירה מאויבם המושבע הפלשתים. בזמן שאבי שלח אותי לקחת אוכל לאחיי גיליתי עד כמה עמי מפחד מגולית "המכונה האנושית" הקטלנית שמזלזלת בעמי וגוערת בו על כך שלא יכול לעמוד נגדו. ברגע שהבנתי שקיים אדם שכה מזלזל בעם שלי אזרתי אומץ והחלטתי להצהיר שאני אהיה האדם שאתייצב מול "מכונת המלחמה". תחילה כולם לעגו לי אך המלך שאול שבהמשך שנא אותי וכל הזמן רצה לנעוץ בי את חרבו, תמך בי ואמר את המילים התחבאו לי בלב "לך ושיהיה איתך אלוהים". בגלל היותי קטן לא לבשתי מגנים או שייפתי חרבות לקראת הקרב אלא אספתי חלוקי נחל והצטיידתי ברוגטקה. בזמן הקרב לעג לי גולית על ממדי הצנומים לעומתו ועל כלי הנשק שלי אך אני שבטחתי באלוהים וידעתי יותר מכלל בבטחה שהוא עמד לצידי, הנפתי את הרוגטקה והשלכתי חלוק אבן אל ראשו של גולית. האבן שיתקה את מוחו של הענק המרושע והפילה אותו אל האדמה, שכבר משם כרטטי את ראשו ועמי הכריז על הניצחון. אירוע זה לא אשכח לעולם הרי הוא זה שהביא אותי לדמות רשמית בעמי שנכתבה בספר הספרים הרשמי של העם היהודי מאז ומעולם. אירוע זה גם הוכיח לי עד כמה אלוהים עמוד לצידי ומגן עליי מכל משמר.
מראה מקום: שמואל א' פרק י"ז (מלחמה בין בנ"י לפלשתים).
3. רגע השיא בחיי היה הניצחון על פני הפלשתים. אני חושב שזוהי הרגשה נפלאה ומספקת לכל החיים כשאתה בא ומציל את עמך מידי כוח רשע ומפחיד שאיים על קיומו של עמך במשך רב זמן ללא כל גילוי אומץ והלחמות בקרב הלוחמים הישראלים. אני יודע ומודה שללא עזרתו של ה', לא הייתי מצליח בקרב הרי ניצחון זה עוצר הנשימה והמפתיע חל בעודי נער צעיר וקטן, ללא כל ידע לחימה וללא כל מגנים או כלי מלחמה מסוכנים ניצחתי את גולית שהיה גדול ממני פי 10 במימדיו. לאחר הניצחון המרשים הרגשתי במרוממים שהצלחתי להביא את עמי לרוגע מוחלט מפני אויבו המושבע הפלשתים שבמשך זמן רב איים על קיומו של עמי ורצה להרגו. תחושת הניצחון על אויבו המושבע של עמי מביאה לתחושת סיפוק עצומה שקשה מאוד לתאר אותה עד כמה היא מרגשת וממלאה עד מאוד את תחושת ההתגאות וההצלחה. הפרס שהיה אמור שאול המלך להעניק לי לא עניין בי כל כך ספקות רצון, אלא הדבר האמיתי היה התשועה וההצלחה שהייתי יכול להביא והבאתי לעם שלי וה' שתמך וסייע בי בכל הדרך. סיטואציה נוספת שבה הרגשתי בעננים הייתה הזמנתם של כל בנ"י שאני אמלוך עליהם. כידוע לכולם תחילה הייתי שולט רק על שבט יהודה ובירתה חברון אך במשך הזמן גם שאר שבטי ישראל הזמינו אותי למלוך עליהם. ההזמנה עצמה העניקה לי ביטחון עצמי רב על כך שהעם שלי תומך בי ורואה אותי הולך בדרך הישר והצדק, ובנוסף היא הוכיחה לי עד כמה אני מצליח במעשיי והדרך שבה אני נוהג היא נכונה ומצליחה לשלוט על כל בנ"י בהצלחה ובחכמה. אשמח לציין גם שללא ה' לא הייתי מצליח לרגעי השיא המופלאים הללו שחוויתי בחיי הרי הוא האחד שפילס לי את הדרך להצלחה.
4. רגע השפל בחיי היה ביצוע החטאים על שלושה מעשרת הדברות. רגע זה היה מאוד משפיל ומביך בעיקר בפני ה' אל ללא ספק גם בפני כל העם, אין ספק שאני מאשים את עצמי ולא את אף אחד אחר בעברות הקשות הללו שנענשו מטעמי בכלל ולא מתוך מחשבה על האחר. הכול התחיל מניאוף אשת אוריה בת שבע ומקיום יחסי מין עימה. בעקבות קיום יחסי המים בת שבע נכנסה להיריון ואני נכנסתי ללחץ רב כיצד אוכל להסתיר זאת מפני העם וה'. תחילה קראתי לאוריה שהיה במלחמה לנוח בביתו עם משאה מבורכת שהוא קיבל ממני אך הוא התגלה כחייל נאמן ולא הלך לביתו וזהו דבר שהציג אותי באור שלילי. בפעם השנייה ניסית למוטט את מוסריותו של אוריה בעזרת אלכוהול אך גיליתי להפתעתי הרבה שגם זה לא עזר. בפעם השלישית והאחרונה רציתי להיפטר מאוריה בכל מחיר ולכן שלחתי אותו למשימת התאבדות בצבא עם חיילים נוספים שבסופה כולם נהרגו והילדים והנשים שלהם הפכו לאלמנות ויתומים. אני שרציתי להצדיק את הריונה של בת שבע נישאתי איתה לאחר שישבה שבעה על בעלה. ידעתי שאני מרמה במעשים אלו רק את עצמי והאל שבשמיים יודע את האמת וכועס על מעשיי הנוראים. כתוצאה על חטאי האיומים ה' ניסה אותי בעזרת משל שבו כיכבתי ללא כל ידיעתי. בתהילים אני מודה בפני ה' שחטאתי ואני מוכן לקבל על עצמי כל עונש שמגיע לי על המעשה הנבזה שביצעתי. ה' שתמך בי ראה בהתוודות שלי כמשהו מיוחד ולכן לא החמיר כל כך בעונשי, אך נתן העניש אותי בצורה שבחיים לא ארצה לחזור לבצע מעשים אלו שוב. רגע שפל נוסף בחיי היה המרד של בני אבשלום. אבשלום המריד את העם נגדי ועל כן הצליח לצבור קהל יעד אך התחושה שהרגשתי בזמן שהבנתי את מעשיו עד כמה זה קשה וכואב שהבן שלך שאמור לעמוד לצדך עומד לרעתך ומערער על חייך. מהרגע שנודע לי על המרד שאבשלום בני מקומם נגדי תפקדתי מבחינה שכלית מצוינת, ותכננתי פעולה שתביא אותי בחזרה למלוך על ירושלים לאחר שברחתי מארמוני. אך מהבחינה הרגשית הייתי במצב איום של התאבלות, קרעתי את בגדיי, הלכתי יחף והשפלתי רבות על כך שברחתי מהעיר אל המדבר.
5. שאלה + תשובה:
שאלתי אל דויד: כיצד הצלחת לשקם את עצמך לאחר שבנך אבשלום הסית את העם נגדך וכמעט הצליח למחוק אותך מהמפה?
תשובה: מהלך זה שבני אבשלום ביצע היה לי קשה מאוד מבחינה נפשית ולכן יהיה לי קצת קשה לדבר על זה, אבל אני אשתדל. תחילה אני ואבשלום בני היינו שרויים במתחים קשים במשך שנתיים לאחר שהוא רצח את בני הבכור אמנון. אבשלום שכעס על כך שאני שומר לו טינה החליט לנקום בי ועשה זאת במרד. פתיחתו הייתה בגינוני מלכות מופרזים מעין כמוהם להעצמת כוחו והאגו הגדול שהיה לו. הוא נעזר במרכבה עם סוסים ו-50 רצים על מנת להעביר את המסר לעם שיורש העצר הבא יגיע. הגאוותנות והאגו הגדול שהוא הפגין לא הפריעו לי כי הרי ידעתי על תכונותיו של בני, אך הדבר הראשון שהדהים אותי לרעה היה ניסיון הסכסוך שלו ביני לבין העם. אבשלום התחנף תחילה אל כל הנשפטים שהגיעו אליי והציע להם מלכות טובה יותר, ומאז הוא המשיך הכול בשלבים. הוא ניצל את כל הגורמים שהציגו אותי באור שלילי בפני העם על מנת שהוא יגיע להצלחה של לכבוש את העיר ירושלים שאותה אני הקמתי ולתפוס את כיסאי על כל בנ"י.
ימי השגשוג של אבשלום החלו כשהוא הלך אל כל אנשי חברון ששנאו אותי על כך שבחרתי את ירושלים כבירת ישראל ועל כן הם הפסידו מבחינה כלכלית וערך מקור מגוריהם ירד. אנשי חברון שחיכו כל רגע לאחד כמו אבשלום הצטרפו למרד שלו בשמחה עם עוד מספר רב של אנשים שישמחו לכרות את ראשי. אם לאומר את האמת כאשר נודע לי כי אבשלום בני בגד בי והקים נגדי מרד מבחינה שכלית תפקדתי מצוין ותכננתי תוכנית פעולה שתצליח להחזיר אותי בחזרה למקומי בירושלים. אך כאשר אנו מתבוננים על הצד הרגשי שבעניין באותו הרגע רציתי להתאבד, התאבלתי, קרעתי את בגדיי והלכתי יחף עם העם הבוכה. התחושה שעקצה אותי בליבי הייתה הבגידה וההשפלה המרה שהגעתי אליה בעזיבת העיר ובריחה אל המדבר.
לאור היותי מצביא ובעל כושר מנהיגות תכננתי פעולות שיחזירו לי את ירושלים, אך הדבר שהכי הפחיד אותי היה אחיתופל שחכמתו הערמומית והרעה יכולה להרוס לי הכול ועל כן החלטתי לשלוח את חושי "הפסיכולוג המלכותי" שבזכותו הצלחתי לחזור שוב לירושלים עירי.
ביני לבין אחיתופל הייתה קיימת שנאה הדדית חזקה ועל כן הייתי חייב לנצח אותו בכל מחיר שאפשר. אחיתופל שהיה גאון מבחינת חכמה ועצות הביא לאבשלום בני עצה גאונית שהייתה יכולה להביא לסוף שלי ומחוק אותי מהמפה אך טעות אחת הייתה בעצתו שהוא לא ציין את אבשלום כמנהיג והאגו אצל אבשלום הוא מרכיב מאפיין בולט אצלו. אך חושי שהיה גאון מבחינה פסיכולוגית הבין כי על מנת לשכנע את אבשלום בעצה "כושלת" לטובת דויד הוא יצטרך להבליט את עוצמתו של אבשלום ובכך להגביר את האגו שלו. בסופו של דבר עצתו של חושי עוזרי הנאמן היא זו שנבחרה כטובה ביותר על ידי אבשלום ובני וזה מה שהביא אותי לניצחון במערכה. במהלך המלחמה אבשלום בני נרצח על ידי יואב שר הצבא שלי למרות שביקשתי בכל לשון של בקשה לא להרוג את אבשלום בני. אני יכול לסכם שברגע שגיליתי שאבשלום בני בוגד, מורד ומייחל למותי הרגשתי תחושת השפלה ודיכאון עצום אך למרות זאת שכעסתי עליו וכבר התחלתי לשנוא אותו, קבלת העובדה על מותו הייתה קשה מאוד כי למרות היריבות בינינו הייתה קיימת בינינו מערכת יחסים מבינה ואוהבת בין אב לבן ואפילו על אף על המריבות היה קיים בי עוד חלק בלב שהיה שייך לאבשלום ולכן עצם זמן הפרידה מבני הייתה קשה מאוד ומייגעת.
6. אילו והייתי יכול לייעץ כיום לאנשי העלום של שנת 2012 הייתי מייעץ במספר תחומים:
· בתחום הפוליטי- לא הייתי מסכים שהמשכורת של כל 120 אנשי הכנסת תהיה כה גבוהה ותיקח חלק גבוה מאוד מתקציב המדינה אלא תהיה סבירה כמו לשאר האזרחים במדינה כי הרי חברי הכנסת מקבלים גם הטבות רבות של סיוע בנסיעות וכולי.
· בתחום הביטחוני/צבאי- הייתי מציע להוריד את התקציב הגדול שמשקיעה המדינה בצבא שמוקדש לביטחון המדינה, למרות העובדה שעם המצב כיום של כל מדינות ערב המקיפות את מדינת ישראל ורוצות לכבושה בכל מועד. כי הרי רוב התקציב מוקדש לשווא ומדינת ישראל נדרשת לכסף זה גם לתחומים אחרים.
· בתחום הלימודי- אני חושב שעם קצת מאמץ המדינה יכולה לעשות מהפכה חיובית בתחום הלימודי. בעזרת כל הכספים שקוצצו מהמשכורות של כל חברי הכנסת ומתקציב הביטחון יהיה ניתן להשקיע אותם בלימודים של הדור הצעיר. יהיה ניתן להקטין את מספר התלמידים בכל כיתה וכך לכל תלמיד תהיה גישה גדולה יותר אל המורה, המדינה תעניק את ספרי הלימוד לכל התלמידים ובכך תקטין את הוצאותיהם של ההורים, יושקעו כספים לשיפור מבנהו של בית הספר מבחינת מבני הלימוד, ספריות, אולמי ספורט ועוד על מנת להגדיל את התשוקה של התלמידים לבוא לבית הספר. כספים נוספים יושקעו גם באוניברסיטאות ובמכללות שיעניקו לכל האזרחים לימודים בחינם כדי שאחוזי האנשים באוכלוסיה שייחשפו ללימודים תגדל. אני חושב שחשוב ביותר להשקיע הרבה בילדים של היום כי הם יהיו האנשים של מחר ואם לא נשקיע בהם כעת העתיד של מדינת ישראל יהיה איום.
· בתחום הציבורי- בכל שנה מדינת ישראל מוציאה כספים רבים על תאונות דרכים קטלניות בכבישי ישראל ולכן על מנת להקטין את מספר ההרוגים בכביש אני מציע להגדיל את מספר הרכבים הציבוריים בכבישים ולאפשר נסיעות חינמיות שדבר זה יקטין גם את פקקי התנועה, תאונות דרכים והקטנת הצריכה של מדינת ישראל בדלק וזה יסייע גם במניעת זיהום האוויר.
· בתחום הסביבתי- אני מציע "להעיף" את פחי הזבל הענקים ולשים במקומם פחי מחזור של כל החומרים שקיימים. בצורה זאת זיהום האוויר יוקטן וכספים רבים יצטברו מהחומרים הממוחזרים.
7. במידה והייתי משווה ביני כתלמיד לבין דויד המלך אלו היו נקודות ההבחנה שלי:
התכונות הדומות
דויד הוא אדם שיש לו רצון רב להצליח בכל מסלול אשר רגליו מכוונות הולכות אליו. דוגמה מובהקת לדבקות במטרה לנצח שיש לדויד היא ניצחון דויד על גולית. דויד ניצח את גולית ללא כל שימוש במגנים או בכלי מלחמה אלא במקלע פשוט עם אבנים, על אף שלעגו לדויד רבות על גודלו ושהסיכוי שלו לנצח את גולית היה כמו הסיכויים של עכבר לנצח אריה דויד לא ויתר והאמין שינצח כי ה' איתו. אמונתו של דויד בישרה נכון ללא כל ספק, דויד ניצח במלחמה למרות כל הסיכויים הקלושים ובמשך הזמן בזכות כישוריו הפך למלך על כל ישראל. באשר אליי אני חושב שיש לי גם רצון להצליח בכל דבר שאני שם את ידי עליו. לדוגמה: בתחום הלימודים אני מוכן להשקיע שעות רבות על מנת לקבל ציון טוב באותו הנושא, בגלל שההצלחה שלי בתחום הלימודים חשובה לי מאוד ומאוד קשה לי לקבל ציון שלא לטעמי או לבוא למבחן כשאני לא שולט בחומר.
התכונות השונות
דויד הוא אדם בעל כושר מנהיגות, תכונה זו הוא רכש תחילה מרעיית צאן, שבה הוא למד לדאוג לכל כבש וכיצד להוליך את הכבשים למקום מסוים ולהגן עליהם מפני טורפים. בזכות רעיית הצאן שעסק בה בעבר, דויד הביא להצלחה רבה בתקופה שבה מלך על שבט יהודה וכל בנ"י, המלוכה לא הייתה לו קשה כל כך מפני שהוא היה כבר בעל ניסיון של מנהיגות מעברו. אך כאשר אני מסתכל על עצמי אני חושב שלי אין את כושר המנהיגות שלו יש, אני לא יודע לדוגמה איך להשתלט על אחי הקטן ולשמור עליו שזה זניח לעומתו דויד ששמר על כל בנ"י. בנוסף אני חושב שאין לי גם כושר שכנוע והבנה שצריכות להיות למנהיג כדי שיוכל להנהיג את העם שלו בתחושה שהוא מבין אם הוא סובל מהשליטה שלו או דווקא מצליח ממנה.
8. בחרתי בתמונות המתארות את דויד המלך מנגן לפני שאול שרוחו הטובה של ה' "עזבה" אותו ועברה לדויד ורוחו הרעה של ה' עברה אל שאול על החטא שהוא ביצע ולכן שאול חש מירמור ודיכאון עמוק. תמונה זו משקפת את הבעת הפנים של דויד באותו עדיין נעיר צעיר וטהור שמטרתו באיור זה היא להרגיע את שאול שידע שזמן מלוכתו כבר מוגבל והוא עוד לא ימשיך למלוך על ישראל. דויד שידע לנגן על נבל הוזמן לנגן לשאול על מנת להרגיע אותו והאירוניה פה היא שדווקא הנער דויד שכעת מרגיע את שאול בעתיד יילקח משאול את המלוכה שזהו הדבר שמטריד בעצם את שאול.
דבר מעניין שלמדתי בזמן שחיפשתי תמונות של דויד:
מרבית המלכים במזרח הקדום לא ידעו קרוא וכתוב והם גם לא היו זקוקים לכך. תמיד היו להם סופרים שכתבו וקראו למענם. גם רוב המלכים החיתים שבשמם הופיעו יצירות היסטוריות ותפילות כנראה לא כתבו אותן אלא הכתיבו אותן לסופר. עם זאת, לכמה מהם היה כנראה כישרון ספרותי בולט. אני מתרשם שגם המלך דוד הכתיב שירים ותפילות לסופרים, אם אכן חיבר אותם. דודו של דוד, יהונתן דוד, היה סופר גם הוא (דברי הימים א', כז'). בימיו של דוד מוזכר גם שמעיה בן-נתנאל שכתב את שמות הנפקדים בימי דוד הלוי (דברי הימים א', כ"ד, ו'(.
- חיי דויד/שי רבאני
נולדתי בשבט יהודה
לאבא עם שמונה
את ילדותי העברתי ברעיית צאן
עד שבא שמואל ולקחני אל ההמון
בזמן המלחמה עם הפלשתים
ביקשתי להלחם נגד ענק הממדים
שם ניצחתי וכמובן בזכותו
של ה' וכוחו
אל שאול הוזמנתי לנגן
ואותו ניסית לגנדרן
אך אותי הוא לא אהב
כשהבין שאני מאויביו
על שבט יהודה הומלכתי
ושם כידוע מאוד הצלחתי
העם ראה בי כנבחר
ורצה בי למלך של המחר
את יבוס להצלחתי לכבוש
בעמידת ידיים על הראש
ירושלים הפכה לעיר בירתי
ובה התגוררתי עם אשתי
עם בת שבע התפנקתי
ובגלל זה את בעלה הרגתי
נולד לנו בן בשם שלמה
והוא היה הנבחר לשלוט בעמו
אבשלום בני מרד בי
וזהו דבר שמאוד פגע בי
אך חושי עוזרי סייע לי רבות
שרימה את אבשלום עם ציפיות
כעת אני זקן בא בימים
ובניי רבים על מלכות האדונים
שלמה בני לבסוף נבחר
והוא יהיה למלך של המחר
*תמונות דויד לסעיף 8 מופיעות למעלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה